עדי בדש- רכזת "סיכויים"-  נתניה מספרת:

הביקורים אצל המשפ' לגבי בחירת הריהוט וההזמנה היו ממש מרגשים ומשמחים לראות את התודה הכנה בעיניהם ולקבל את התחושה של הכרת הטובה , כ"כ מרגש לקלוט את הסיטואציה הכאילו בלתי תאמן מבחינתם- לבחור לעצמם-לילדיהם ריהוט חדש ממש ולבחור את הצבעים וכו'. התמימות והפשטות שבהם זה נעשה, ההתאספות של כל בני הבית, ושל הילדם הקטנים בפרט,ממש כמו לאירוע משמח ומיוחד. ההתרגשות הזו שמובעת במבוכה קלה, בהתפעלות, בחיוך קטן של שמחה ובאמירת "תודה רבה" אמיתית ופשוטה כל כך שמחתי והתרגשתי (תשאל את ליאור..) בשבילם.

היום אבא של אחד הנערים (של יוסי מפ"ת- אלו שנבקר אצלם..) אמר לי תדעי לך שאני מתפלל עליך ואומר תודה לאלוקים שאת/ אתם דואגים ככה לבן שלנו שהוא שלי בכלל ולא שלכם ובכל זאת... עם כל הלב ובדאגה אמיתית וגדולה.                                                                                                           

הוא גם  אמר שהם באו מכפרים- אתיופיה- ולא מבינים כל כך בדברים הללו ואף פעם לא רכשו כלום אלא הוא תמיד מצא והעלה הביתה ותיקן ולכן הם רק אמרו תבחרו לנו אתם, סומכים עליכם וכו' אך כמובן שהתעקשנו שהם אלו שיבחרו לטעמם יחד עם הילדים ונסינו לתת להם את ההרגשה שזה שלהם...                                                                                                                                                   

בקיצור היתה לי ממש חוויה מרגשת, התחושה של להיות חלק מהמשפ'- כך הרגשתי,בחירת הרהיטים, במתן הייעוץ וכד' והם גם הזמינו אותי לבוא לראות כשהרהיטים יגיעו...
     

איציק וויס- מנחה- חיפה מספר:

מרגש היה לקבל את שיחת הטלפון אתמול בערב מסבטלנה אמו של ניק גופמן. האם בהתרגשות רבה סיפרה כי הסוקר היה אצלה בבית וביצע הזמנה לריהוט שביקשה הכלל שולחן כיסא וארון סבטלנה כמעט בכתה מהתרגשות. היא שמחה כל כך על מה שהיא אמורה לקבל. היא איננה מוכנה להיחשף באמצעי תקשורת  אך לי אמרה שזו פעם ראשונה שהיא בארץ והיא מקבלת דבר כה הכרחי. בשמה אני מעביר לך ולארגון את תודותיה וזו ההוכחה שלמרות כל הבירוקרטיה בנושא, שיחת טלפון מאם שיודעת להעריך שווה את זה.

מיטל אליאס- מנהלת בית ידידים- אשדוד מספרת:

אימו של נער שזוכה לקבל מיטה, סיפרה למנהלת בית ידידים בבכי מהול בעצב ושימחה, שבנה ישן במשך 4 שנים על לוח עץ (!) כאשר "פוף" משמש לו כמזרון. מנהלת הבית ראתה את "המיטה היצירתית" והתקשה להאמין שכך ישנים ילדים.                                                                                    

האם טענה שפנתה ללא הרף ללשכת הרווחה בבקשה לעזרה במיטה - ונענתה עד היום בשלילה...       מיותר מלציין איזה חווה עברה על האם, על הנער ועל מנהלת בית ידידים במתן ההודעה על הזכאות להשתתף בפרויקט.
 

עידו שינדלר, רכז "מעגלים" - בני עייש מספר:

רציתי לשתף אתכם בחוויה מיוחדת שחלקתי עם 'משפחות חניכי ידידים' במסגרת "פינה משלי", של  ביה"ס "אפרתי" בבני עייש. במהלך השנה ריכזתי את התוכנית בבני עייש, וביצעתי ביקורי בית, כדי לאתר משפחות של חניכים שיש מקום לסייע להם, ולחדש את חדרי הילדים בביתם. במהלך הביקורים הוחלט על 3 משפחות מבני עייש, אשר מצבן הכלכלי קשה, והריהוט בחדרי הילדים, רעוע וישן.                                

לאחרונה, ביקרתי אצל המשפחות עם נציג הפרויקט הארצי, יהושב בן מאיר,  וחילקנו שוברים של פריטי הריהוט של 'חברת שומרת הזורע' המתאימים לכל משפחה, כגון כונניות, ספריות וכסאות ללימוד, מיטות וארונות בגדים, לחניכים ולאחיהם. תגובת המשפחות הייתה נרגשת ומיוחדת, שמחו מאד על הזכות שנפלה בחלקם, וכל משפחה בחרה את הדגם והצבעים שיפים בעיניה.
     המשפחות הודו לנו מקרב לב על העזרה והתרומה, והביעו הערכה את האיכות של הריהוט מחברה , וביקשו שאמסור מילות תודה מקרב לב, לכל הארגון, היוזמים, ותורמים ומבצעים.                                          

אי לכך, ראוי לברך את כל העוסקים במלאכת הקודש הזו מי ייתן ויהיה לכולנו חלק קטן, בקידום ובהצלחת ההשכלה של ילדי ישראל, לתפארת מדינת ישראל.                                                                               

 בברכה וברגשי שמחה ותודה.

אילנה- צוות לוגיסטי , קריית גת מספרת:

הפרוייקט היה ממש מדהים, מעטות המילים לתאר את ההתרגשות והוקרת התודה של המשפחות.
 היה תהליך הדדי  בבחירת הצבעים והדגמים על ידי הילדים וההורים, והיה שיתוף הפעולה המדהים במדידת הריהוט.  

                                                                                                                                                        השתדלתי להיות הכי אמפאטית, סבלנית ורגישה שאני יכולה (ממש כמו שמלמדים אותי בלימודי העבודה הסוציאלית).

זה לא היה פשוט כלל, היה קצת חם (קצת הרבה...), לא מעט קשיי שפה, עבודה אינטנסיבית- אך, זכיתי למטעמים בבתים רבים.. אז ככה שהיה שווה.. :)
 
שמחתי להשתתף בפרוייקט, אני ומקווה כי המשפחות יקבלו את הריהוט בזמן ויהיו מרוצים!